<h1>יראים סימן קי"ג</h1>
<h2>דף מח.</h2>
מת. אסר הכתוב מת ישראל בהנאה, כדאמרינן בע"ז באין מעמידין [כ"ט ב'] מת גופא מנלן דאסיר דילפינן שם שם מעגלה ערופה, כתיב הכא ותמת שם מרים ותקבר שם וכתיב התם וערפו שם את העגלה, ועגלה גופא מנלן דאסירא בהנאה, כפרה כתיב בה כקדשים, וכשם שמת אסור כך קברו ותכריכין אסורין. דתניא בסנהדרין פ' נגמר הדין [מ"ח א'] קבר שבנאו לשם חי מותר בהנאה הוסיף לו אבן אחד לשם מת אסור בהנאה, ותניא היו אביו ואמו זורקין בו כלים מצוה על אחרים להצילם. אמר רשב"ג [מ"ח ב'] בד"א שלא נגעו במטה, אבל נגעו במטה אסורין ותרגמה עולא במטה הנקברת עמו דמיחלפי בתכריכי המת. ואיתמר [מ"ז ב'] האורג בגד למת, אביי אמר אסור הזמנה מילתא היא, ורבא אמר מותר הזמנה לאו מילתא היא, ומסקינן [מ"ח ב'] הלכתא כרבא.
